#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. א האם יש קדושה בחרמי כהנים ומנין (קודם שנתנו לכהן ואחר שנתנו לו)?	"עד שלא נתן לכהן הרי הם כהקדש לכל דבריהן שנאמר &quot;כל חרם קדש קדשים הוא לה'&quot;.<p dir=""rtl"">נתנו לכהן הרי זה כחולין לכל דבריהן דכתיב &quot;כל חרם בישראל לך יהיה&quot;.</p>"	ערכין כט.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. ב האם עבד עברי, שדה אחוזה, בתי ערי חומה, שדה חרמים, גר תושב, נוהג כשאין יובל ומנין?	"עבד עברי לא נוהג דכתיב &quot;עד שנת היובל יעבוד עמך&quot;. שדה אחוזה אינה נוהגת דכתיב &quot;ויצא ביובל ושב לאחוזתו&quot;. אין בתי ערי חומה נוהגים דכתיב &quot;לא יצא ביובל&quot;.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש מוסיף שאין שדה חרמים נוהגים דכתיב &quot;והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם&quot;, ודוקא בארץ אבל בחו&quot;ל דינו כמטלטלין ונוהג. </p><p dir=""rtl"">רשב&quot;א מוסיף גר תושב דהוקש לעבד עברי &quot;כי טוב לו עמך&quot; וכתיב התם &quot;בטוב לו לא תוננו&quot;. </p>"	ערכין כט.		שמיני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: א המוכר שדה אחוזה האם מותר לגאלו פחות מב' שנים ומנין? ואלו שנים בכלל החשבון ואלו אינם?</p>	"<p dir=""rtl"">מדקתני אינו מותר ש""מ שיש גם איסור, למוכר מדכתיב ""במספר שני תבואות ימכור לך"" וגם ללוקח יש איסור מדכתיב ""שנים תקנה"". היתה שנת שדפון וירקון או שנת שביעית אינו עולה מן המנין נרה או הובירה עולה לו מן המנין וגם אינו נותן לו דמים על זה שהובירה.</p>"	ערכין כט:		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ב המוכר שדהו בשנת היובל עצמה מה דינה ומדוע?</p>	"<p dir=""rtl"">רב אומר מכורה דלא ס""ל את הק""ו של שמואל כיון שיכול לחזור ולמכרה אח""כ, ויוצאה מיד ולא אמרינן שיאכל שנתים אחר היובל כמוכר שנה קודם היובל שלא נחית לאכילה כלל. ושמואל אומר שהמכר בטל ומעות חוזרים [ובמוכר עבדו לחו""ל סובר שאין המעות חוזרים משום קנס] ק""ו אם מכורה כבר יוצאת ודאי שזאת שאינה מכורה לא יחול המכר.</p>"	ערכין כט:		תשיעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: ג האם מקדישים קדשים שכבר קדושים, ומה דינם, ומנין?	"מקדישין אותם הקדש עילוי (דהינו לעלותן בדמים) אם נדר נותן דמיהם ואם נדבה נותן את טובתן, דהינו בעולה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה אף על פי שאינו רשאי, בבכור אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו. אבל לא הקדש מזבח (לקרבן אחר).<p dir=""rtl"">לחכמים מדכתיב &quot;כל חרם קדש קדשים הוא לה.&quot; שחל על הקדשים ולר' ישמעאל מדכתוב אחד אומר תקדיש וכתוב אחד אומר אל תקדיש אלא מקדישו אתה הקדש עילוי אבל לא הקדש מזבח. [חכמים לומדים מתקדיש שיש מצוה להקדיש הבכור אף שכבר קדוש ור' ישמעאל סובר כיון שקדוש אין טעם להקדישו.]</p>"	ערכין כט:		שמיני
